האם הירושלמי מקל יותר בדרך לבקש מחילה? מה זה מלמד?

תגיות:ירושלמיבבליתשובה />אם הוא לא מוחל באופן פשוט, מבקש ממנו לפני שורה של אנשים. בפשטות די בשורה של שלושה אנשים. מספיק פעם אחת לבקש מחילה בפני אנשים. ואם מת, מבקש ממנו מחילה על קברו. לא צריך בפני אנשים.

יש כאן הבדל בולט בין התלמודים, בעניין אם מת.

לפי הבבלי הוא צריך לבקש מחילה באופן המקסימלי. כמו במקרה שאדם לא מוחל. לכן מביא עשרה אנשים אל קברו, כמו שלוש שורות והוא.

אבל לפי הירושלמי הוא מבקש מחילה באופן המינימלי. עומד על קברו ומבקש ממנו מחילה.

לפני כשנתיים הבאנו כאן את ההבדל בין התלמודים בעניין מחילתו של רבי יהושע לרבן גמליאל, שלפי הבבלי רבי יהושע בתחילה לא רצה למחול, ורק כאשר רבן גמליאל ביקש "בשביל כבוד בית אבא", הסכים רבי יהושע למחול. לעומת זאת לפי הירושלמי רבי יהושע מחל מיד כאשר רבן גמליאל הודה בפניו שהוא הגזים.

נמצא שבארץ ישראל יש נעימות, כמו שהגמרא (סנהדרין כד) אומרת, שתלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה. וכמו שהגמרא בנדרים (כב) מספרת שרבי יוחנן תמה, כיצד יתכן שבא"י אחד הרג את השני, הרי כתוב "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז", בחו"ל ולא בארץ. וניתן להוסיף שגם המושג של כפרה, שייך לארץ ישראל מצד עצמה - "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

יתן ד' ונזכה להכנס ליום הדין בתשובה שלימה, "בְּעֵינֵי אֱ-לֹהִים וְאָדָם".